פריסת מס שבח

על פי סעיף 48(ה) לחוק מיסוי מקרקעין, כאשר אדם מוכר נכס הוא רשאי לבקש כי המס על השבח הריאלי יחושב בפריסה אחורה על פני 4 שנים, כאילו נבע השבח בחלקים שנתיים שווים במהלך תקופה של ארבע שנות מס או על תקופת הבעלות בנכס, לפי הקצרה שבהן.

פריסת השבח מאפשרת למוכר, שבחישוב המס על כלל הכנסותיו, נמצא במדרגת מס נמוכה ממדרגת המס הגבוהה ביותר, וכך מתחייב בשיעורי מס מופחתים, בהתאם למדרגות המס הנמוכות, לחלק את המס על פני 4 שנים במקום חיוב בפעם אחת בחישוב רגיל. כמו כן ניתן להפחית את חבות המס בהתאם לנקודות זיכוי להן זכאי הנישום, ככל שלא נוצלו בגין הכנסותיו הרגילות.

מטרת הפריסה היא להפחית את שיעור המס תוך ניצול מדרגות המס השולי הנמוכות בשל גובה ההכנסה בשנות המס הרלוונטיות, וכן לנצל את נקודות הזיכוי ככל שאלו לא נוצלו.

חשבות שכר

היתרון בחישוב המס בפריסה הינו משמעותי יותר ככל שמדובר במוכר ששיעור המס השולי על הכנסותיו נמוך ממדרגת המס הגבוהה ביותר ושגילו מעל 60, שכן שיעור המס החל עליו הוא 10% מאשר אדם שאינו בן 60 ששיעור המס ההתחלתי החל עליו הינו 30%. כאשר מנהל מיסוי מקרקעין מחשב את המס בדרך של פריסה, החישוב נעשה בדרך כלל על השבח הריאלי שנוצר עד ליום הקובע כך ששיעורי המס השוליים מפחיתים את המס הגבוה בשיעור 45% וכך גדל החיסכון במס באופן ניכר.

להלן התנאים להחלת חישוב פריסה:

  1. המוכר הינו תושב ישראל
  2. תקופת הפריסה המרבית הנה ל-4 שנים או "תקופת בעלות בנכס", לפי הנמוך מבניהם. תקופת הפריסה תיקבע בהתאם לבקשת המוכר ויכולה להיות לתקופה הקצרה מ-4 שנים תחילת הספירה של תקופת הבעלות בנכס הינה בשנה הראשונה שלאחר המועד שבו הגיע הזכות לידי המוכר וסיומה בשנת המכירה.
  1. המוכר חייב להגיש דוחות לפי סעיף 131 לפקודה בעבור שנות המס שבתקופת הפריסה, למעט שנות מס שלגביהן טרם חלף המועד להגשת דוחות אלה.